<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' אחרי</h1>
<h2>דף ח:</h2>
אחרי מות שני בני אהרן וגו' לשחוק אמרתי מהולל. ולשמחה מה זו עושה (קהלת ב') מעשה באחד מגדולי כבול שהיה משיא את בנו ברביעי עושה סעודה וזימן את האורחים אמר לבנו עלה והביא לנו יין מן העלייה. כיון שעלה נשכו נחש ומת כיון ששהה לבא עלה אביו אחריו מצאו מת והנחש כרוך על עקיבו. שתק לאחר שאכלו ושתו. א"ל לא לברך ברכת חתנים באתם ברכו ברכת אבלים לא להכניס בני לארוסתו באתם. הכניסוהו לקברו. עמד ר' זכאי דמן כבול ופתח עליו לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה. מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על הנער הזה ולשמחה מה זו עושה שנהפכה לאבל.
<h2>דף ט.</h2>
ואשת איש שנבעלה אם אשת ישראל היא ולרצונה נבעלה וילדה לענין ממזרות בין באונס נבעלה ובין ברצון בין לכהן בין לישראל בין ללוי בין לממזר נבעלה הולד ממזר. ואם לגוי נבעלה או לעבד הולד כשר שהלכה רווחת היא גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש. ולענין בעלה אם לרצונה נבעלה בין באשת ישראל ובין אשת כהן אסורה על בעלה. ואם באונס נבעלה אשת כהן אסורה לבעלה. שהבעילה בין לאונס בין לרצון אסורה לכהן. ואם אשת ישראל היא ובאונס נבעלה מותרת לבעלה שהלכה רווחת היא אונס בישראל מותרת. ומניין שכך הוא שנאמר והיא לא נתפשה (במדבר ה') [אסורה] ומאי נתפשה נאנסה (אסורה) הא נתפשה מותרת. ובמה ד"א באשת ישראל שכשנאנסה אשת ישראל מותרת לבעלה אבל באשת כהן אפילו נאנסה אסורה. מ"ט לפי שעשאה זונה וזונה אסורה לכהן שנאמר אשה זונה וחללה לא יקחו (ויקרא כ"א).
<h2>דף יג.</h2>
פנויה שזינתה וילדה ואין ידוע אם מן הקרובים שלה זינתה שהיה מהם הולד ממזר. ואם מן הרחוקים זינתה שהיה מהם הולד כשר. אותו הולד נעשה שתוקי ואסור לו לבא בקהל ה'. ואם שואלין את אמה ואמרה לכשר נבעלתי מותר לו לבא בקהל ה'.
<h2>דף נא:</h2>
ואשת איש שנבעלה אם אשת ישראל היא ולרצונה נבעלה וילדה לענין ממזרות בין באונס נבעלה ובין ברצון בין לכהן בין לישראל בין ללוי בין לממזר נבעלה הולד ממזר. ואם לגוי נבעלה או לעבד הולד כשר שהלכה רווחת היא גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש. ולענין בעלה אם לרצונה נבעלה בין באשת ישראל ובין אשת כהן אסורה על בעלה. ואם באונס נבעלה אשת כהן אסורה לבעלה. שהבעילה בין לאונס בין לרצון אסורה לכהן. ואם אשת ישראל היא ובאונס נבעלה מותרת לבעלה שהלכה רווחת היא אונס בישראל מותרת. ומניין שכך הוא שנאמר והיא לא נתפשה (במדבר ה') [אסורה] ומאי נתפשה נאנסה (אסורה) הא נתפשה מותרת. ובמה ד"א באשת ישראל שכשנאנסה אשת ישראל מותרת לבעלה אבל באשת כהן אפילו נאנסה אסורה. מ"ט לפי שעשאה זונה וזונה אסורה לכהן שנאמר אשה זונה וחללה לא יקחו (ויקרא כ"א).
<h2>דף פ:</h2>
שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת [ו]קיים ונשאלה שאלה זו בפני חכמים שומרת יבם שמתה מי קוברה יורשי הבעל קוברין אותה שהן יורשין את הכתובה או יורשי האב קוברין לה שהן יורשין נכסים הנכנסים והיוצאין עמה. א"ר עמרם ש"י שמתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה. אמר אביי שנינו עוד במשנה אלמנה ניזנת מנכסי יתומים ומעשי ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה. ואיזה היא אלמנה שיש לה שני יורשין הוי אומר זו שומרת יבם. נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב. כתובתה בחזקת יורשי הבעל ויורשי כתובתה חייבין בקבורתה.
